- מעורבות נהגים חדשים/ צעירים בתאונות דרכים
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועמותת “אור ירוק”, אוכלוסיית הנהגים החדשים והצעירים היא אוכלוסייה בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים בפרט, ולמעורבות בתאונות – באשמה בפרט. בנוסף, שיעור המעורבות של נהגים אלו בתאונות דרכים קטלניות גבוה במידה משמעותית משיעורם היחסי בקרב ציבור בעלי רישיון נהיגה.
- מעורבות הורים בנהיגה של הנהג החדש
מחקרים מראים פעם אחר פעם: מעורבות של הורים בנהיגה של הילד שלהם מפחיתה את הסיכון שלו להיות מעורב בתאונת דרכים. בנוסף, נראה שבקרה על הנהיגה של הנהג החדש, ותיגמול על נהיגה בטוחה (בעיקר על-ידי מתן יותר עצמאות בנהיגה) – מובילים לנהיגה בטיחותית יותר. להרחבה על נושא זה ניתן לקרוא במאמר זה – לחץ כאן *** (דגש לנקודה 3 במאמר).
- קיבלת דיווח על הנהיגה של הנהג החדש – מה (לא) לעשות, ולמה?
נשאלת השאלה מה לעשות עם דיווחים שהתקבלו על “איך הנהיגה שלי?” – של הנהג החדש. נתחיל ונדגיש כי המטרה היא לשפר את תרבות הנהיגה הבטיחותית של הנהג החדש – ולא “לתפוס” אותו או “להוכיח” אותו. בהתאם, נתחיל דווקא ממה לא לעשות: לא נעניש, לא נאיים, ולא נפחיד – להעניש זה קל, אבל לא מועיל להשגת המטרה… אז מה כן נעשה?
קיבלת דיווח על הנהיגה של הנהג החדש – מה כן עושים, ומתי?
אז מה כן עושים עם דיווחים שהתקבלו על “איך הנהיגה שלי?” – של הנהג החדש? כדי להשיג את המטרה שלנו – לשפר את הנהיגה הבטיחותית של הנהג החדש – נתמקד במשוב בונה ומשפר, ונפעל כך:
א. לפני שמתחילים, מדברים: יש לנהל שיחה עם הנהג החדש על השירות שמופעל:
1) חשוב להסביר לנהג החדש את המטרה של השימוש בשירות: לשפר את תרבות הנהיגה – של כל הנהגים במשפחה. המטרה אינה “לתפוס” אותו, אלא לקבל משוב מלמד, ולהשתפר.
2) קבלת הדיווחים: חשוב להבהיר לנהג הצעיר שהדיווחים מגיעים רק להורים (במיסרון-SMS ובמייל), ולא לאף גורם-חוץ. בנוסף, יש להגיע להחלטה משותפת אם גם הנהג החדש יקבל ישירות את הדיווחים (באמצעות מייל).
3) ערך-מוסף ורווח לנהג החדש: חשוב להבהיר לנהג החדש שיש לו גם מה “להרוויח” מהשירות:
א) אי-קבלה של דיווחים על הנהיגה שלו יהייה סימן נוסף שהוא נוהג בצורה בטיחותית – והוא יוכל להשיג מהר יותר אפשרויות נרחבות יותר לנהיגות עצמאיות.
ב) כאשר יופעל עליו לחץ חברתי ‘להשתולל’ בנהיגה, הנהג הצעיר מקבל כלי להתמודד עם הלחץ החברתי הזה – הוא יוכל לענות בפשטות: “אני לא רוצה לקבל דיווח, כי ההורים שלי…” – וזו בדיוק הנקודה: מדובר בסוג של מלווה-נהג שממשיך ללוות אותו בכל מצב וזמן, ולסייע לו להתמודד עם לחץ חברתי. להרחבה על נקודה חשובה זו – התמודדות נהג צעיר עם לחץ חברתי – קרא במאמר קצר זה – לחץ כאן. ***
ב. תגובה מיידית: התקבל דיווח על הנהיגה? – אין טעם לחכות – מגיבים עכשיו. אם מדובר בדיווח שמדאיג לגבי נהיגה שמתרחשת עכשיו – יוצרים קשר עם הנהג ומבקשים להרגיע (למתן) את הנהיגה, ומייד. אם ניתן לחכות – נחכה עד לחזרתו הביתה או לכל היאוחר עד למחרת. המשוב צריך להיות מיידי ורלבנטי, ובמצב כזה גם הסיכוי שהנהג הצעיר יזכור במה מדובר (מיקום, זמן, התנהגות) – גבוה יותר.
ג. התייחסות רק למהות הדיווח: חשוב שתימנעו מהכללות: קיבלת דיווח שהבן שלך נהג במהירות מופרזת, או חנה במקום לא חוקי – התייחס לדיווח ולמשמעות שלו בלבד – חשוב להימנע מ-“מסקנות” ומהאשמות מכלילות ש-“אתה נוהג בצורה פרועה/ מסוכנת”, או- “אתה לא אחראי”, או- “אני לא יכול לסמוך עליך”, וכדומה. הכללות כאלה יוצרות תחושת האשמה, ולא ממקדות את הנהג החדש בהתנהגות שרוצים לשנות.
ד. משוב קצר ורגוע: את המשוב צריך לתת רגועים, ממוקדי-מטרה: שההתנהגות לא תחזור על עצמה. שהנהג הצעיר יבין מה נדרש ממנו, ולמה. זהו – אין צורך לפתח מזה “שיחות נפש” ארוכות. דיברנו, הבהרנו, הבין שיש בקרה והתייחסות – וממשיכים הלאה. במונחים של הצעירים – “לא לחפור”…
ה. דיווח על נהיגה של… ההורה: כן, גם זה קורה: מתקבלים דיווחי “איך הנהיגה שלי?” גם על נהגים נוספים ברכב… במצב כזה, חשוב להיות כנה, לספר על הדיווח שקיבלת ועל ההתייחסות שלך לדיווח – לבן שלך הנהג הצעיר. כנות ופתיחות כזו מאפשרת לקבל בצורה טובה יותר שיחה ומשוב על דיווח שיתקבל בעתיד על הנהיגה של הנהג החדש.
ו. צבר של דיווחים: זה “בסדר” לקבל דיווח על “איך הנהיגה שלי?” לעיתים רחוקות. במקרה כזה, כאמור, יש לתת לנהג משוב בונה ומשפר, ולהמשיך הלאה.
במידה והנהג מקבל הרבה דיווחים – ובפרט אם הנהג החדש נוהג מעט יחסית, ואם הדיווחים הם על נהיגה מסוכנת/ פרועה – זה מדליק נורה אדומה לגבי מה שקורה כאשר הוא נוהג ברכב, ויש להתייחס לכך ברצינות (ובחומרה) הראויה.
ז. היעדר דיווחים: נהג, ובפרט נהג חדש וצעיר, שנוהג – ולא מתקבלים דיווחים על אופן הנהיגה שלו – זה סימן טוב. במצב זה חשוב לא להתעלם מהיעדר הדיווחים – יש למשב את הנהג, לחזק אותו ולעודד המשך התנהגות זו. היעדר דיווחים זה סימן שנראה שאפשר לתת לילד לנהוג יותר בצורה עצמאית.
